<h1>רבינו ירוחם מישרים נ"ח ח"ב</h1>
<h2>דף סג.</h2>
אסור להלוות לו דינר זהב בדינר זהב כי דהבא פירא הוי לגבי כסף ואולי ישוה יותר בשעת חזרה והוה לוה כמו סאה בסאה ושולחני אם נתן פרוטטות ומחזיר לו פרוטטות ונותן לו מהן יותר אסור כי סאה בסאתים אפילו יש לו אסו' אבל אם נותן לו השולחני מטבע והוא נותן לו פרוטטות שרי אפי' שנתן לו יותר מאח' שיש לו פרוטטות דמקח וממכר הוא ומוזיל גביה לפי שהשולחני נותן לו מעות שהוא צריך אבל אם אין לו אסור פי' אבל מותר ללוות דינר כסף בדינר כסף מציעא [מ"ה ע"א]. אם היה חייב לו מעות אין פוסקין על שער שבשוק (אבל) [אלא] אם כן יש לו כגון הלך ועמד על גרנו ואמר תן לי מעותי שאני לוקח בהם חטים אמר לו חטים יש לי שאני נותן לך צא ועשה עלי בשער של עכשיו הגיע זמן יין למכור אמר לו תן לי חטים שאני מוכרן ולוקח בהן יין והוקרו החטים אמר לו יין יש לי שאני נותן לך צא ועשה החטי' עלי כשער של עכשיו ואתן לך יין הגי' זמן למכו' שמן אמ' לו תן לי ייני ואמכרנו והוקר שמן והוק' היין אם יש לו חטי' או יין או שמן בכל זמן וזמן כשאו' יש לי חטי' או יין או שמן מותר ואינו רבי' דאם היה נותן לו חטים היה מוכרן כשער של עכשיו ויקח יין וכן שמן כמו כן עתה שאין נותן לו הפירות כי אם מקבל עליו הדמי' מותר דמה לי הן ומה לי דמיהן ופוסק עמו כשער הגבוה כלומר הזול שישוה כי אומר לו בשעת הזול או תן לי בזה או תן לי מעותי ואם אין לו באותו זמן כשהוא אומר יש לי אסור מאחר שהיא הלואה שהוא חייב לו אבל אם היה נותן לו מיד מעות בעבור החטים כשער של עכשיו שיצאת שער בשוק של כרכין שאין השע' משתנה אבל לא בשוק של עיירות שהשער משתנה תמיד מותר אף על פי שאין לו שאף על פי שאין לזה יש לזה כי מאחר שיש ללוקח מעות והיה יכול ליקח אותן כשער של עכשיו כמו כן מותר לתתן לזה המוכר ושיקבל עליו לתת לו חיטין בכל זמן כשער של עכשיו אף על פי שאחרי כן הוקרו דמה לי הן מה לי דמיהן והא דאמרינן דאם יש לו מותר כשהמעות הלואה יש אומרים שכתבו שיש לו כל מה שפסק ויש מי שכתב ד(י)די כמו סאה שלוה עליה כמה סאין וכן נראה עיקר ולזה הסכים הרא"ש וכתב רבינו תם ואם באותו הזמן שתובע ממנו החטים למוכרם ולקנות יין והוקרו החטים שאמרנו דמה לי הן מה לי דמיהן כמו כן מותר לקבל ממנו מעות כשער של עכשיו כמו שמותר לקבל ממנו היין או שאר פירות ופרשב"ם דאסור לקבל ממנו מעות כי אם פירות לעשותם עליו כשאר פירות וכן עקר והרא"ש כתב כי בכל מקום שאמר דמותר דפוסקין על שער שבשוק אף על פי שאין לו ללוקח להשתכר כלום בזה ומנכה לו החסרונות שהיה התבואה חסרה משעת פסיקה עד (שער) [שעת] פרעון לפי הזמן ולפי המכר היה הוא תחלה לקוצרים [לקמן ע"ב ע"ב] פירוש שיש לו פוסק עמו על הגדיש פירוש בשעת לקוטות פירוש שפרותיהם גרועים והם בזול אבל לא בפחו' מהן ופוסקין ללקוטו' כשער שלהן ופוסק בפירוש לבעל הבית על פירות של לקוטות כשער לקוטות ופוסקין על העביט של ענבים ועל המעטן של זתים ועל הביצית של יוצר ועל הסיד (מי) [מ]שישקענו בכבשן כלומר משעה שיעשנה כל כך דסמכה דעתו פוסק זה הכלל מחוס' שתים מלאכות פוסק שלש אינו פוסק. ועל הזבל פוסק יש מי שפסק כל ימות השנה אף על פי שאין לו וכן כתב הרמב"ם ז"ל ורמ"ה פסק כי פוסק בימות החמה אבל לא בימות הגשמים. עוד פשוט היו חדשות מארבע וישנות משלש אין פוסקין עד שיצא השער לחדשות ולישנות וכן ללקוטות מארבע ולכל אדם משלש עד שיצ' השער לכולן קמא מציעא. יש מן הגדולים שכתבו כי מה שאמרנו שאם היה חייב לו מעות שאין אלא אם כן יש לו אבל הלוקח מחבירו חטים ונתן לו מעות ונתייקרו החטים ורצ' למוכר' ולהחליפן ביין מותר למוכר לעשות החטים עליו בשיווין בשער שבשוק ולפסוק בדמיהן על היין בשער שבשוק ולפסוק בדמיהן כשער שבשוק אפי' אין לו יין. הנותן מעות בשביל פירו' הנמכרים בסכום וקא אזלי בד' כלומר שאין נותנין עתה בשוק מאותו המי' כי אם ד' בדינר ואמר תן לי מעות ואתן לך ה' בדינר אם יש לו מאותו המין כל כך כמו שמקבל מעות מותר ואם אין לו אסור אף על פי שימצא המוכר מי שיאמינהו בעיר מאותו המין כל כך שיפרע ללוקח מציעא.
<h2>דף סד.</h2>
הנותן מעות לגנן ואמר לו תן לי מעות ואני אתן לך דלועים או קשואים יותר גדולים וארוכים ממה שנותנין בשוק מותר כי מיניה קא רבו ולא דמי זה להולך לחלוב את עזיו ולגזוז רחליו ולרדות כוורתי ואמר מה שעזי חולבות או רחלי גוזזות או כוורות רודות מכור לך ואם אמר מה שעזי חולבות כך וכך מכור לך אסור אף על גב דממילא קא רבו שאינן שם בההיא שעת' דלא מיניה קא רבו דאם יטלו אלו ובאו אחרים במקומם אבל הכא לא מציעא נותן מעות בחבית של יין והוליכו לביתו אם הניחו בבית מוכר והתנה עמו שאם הוקר או הוזל יהיה ברשות לוקח ואם יחמיץ ברשות מוכר מותר כיון דקביל זילא ויוקרא קרוב לשכר כמו להפסד ואין חלוק בין משך ללא משך מציעא.
<h2>דף עב:</h2>
מותר ללות סאה בסאה על שער שבשוק אף על פי שאין לו שיכול הוא ליקח פירות באשדא או ילוה מחבירו ואפילו אין לו מעות ואף על גב דמלוה על הפירות אסור אבל פירות בפירות מותר ויש אומרים שצריך שיהיה לו מעות מסאה א' כמו שאמרו היה לו סאה לוה עליה כמה סאין וכתב רב אלפס ולווין סתם ופורעין סתם על שער שבשוק. ונראה מדבריו שאם לוה זמן קצוב שאסור וכן כתב הרמב"ם ז"ל וכן הדין אם יש לו שמות' אפילו לא יצא השער בלא קציצת זמן ויש מן הגדולים שכתבו שמות' אפי' לזמן קצוב וכן כתב הראב"ד והרשב"א מאחר שיצא השער אם יש לו אבל אם אין לו אסור אכולי עלמא בכל ענין מציעא.
<h2>דף עג.</h2>
אסור לקנות פרדיסא פירוש פירות הכרם מאחר שהוא בוסר או סמדר בדמים מועטים וכן לתת מעות מוקדמים בחבילי זמורות מאותן (שזורמין) [שזומרין] הכרמים ומוזלי גביהו אסור אלא אם כן מהפכי' עמהם בקרקע כשהן מחוברין שנראה כקונה אילן וכן פרש"י פרדיס' ורב אלפס לא הביאה נראה דסבירא ליה שמותר והוי בכלל מה שכתבתי למעלה [ס"ד ע"א] בהנותן מעות לגנן בשביל דלועים והרמב"ם ז"ל כתב כמו רש"י בפרדיסא והביא ההיא דדלועים שכתבתי למעלה ונראה מדבריו דלא דמי דדלועי' פרי גמור אלא שגדלין יותר וזהו בוסר ולפיכך אסור כי סברתו אם ראוי הפרי ללקיטה בשע' מתן מעות מותר ואם לאו אסור ותמהו עליו ורוב הפוסקים הסכימו שמותר להקדים מעות על פירות המחוברין לקרקע בדבר מועט כלומ' בזול ואפילו אין הפרי עדין ראוי ללקיטה ויגדיל בקרק' עד שיהא ראוי ואפילו אמר ליה רביעי סאין בסלע ואם אמר לי' הילך כך וכך ממה ששדך עושה ולא באו פירות עדין לעולם אסור לדעת התוספות ורב האיי מתיר ואם אמר ליה מה ששדך עושה ד' סאין בסלע אסור לדברי כולם מאחר שלא באו לעולם ומקדים מעות על הזמורות וכיוצא בהן שאין בהם תיוהא אפילו באו לעולם אלא אם כן גדלו כל צרכם או העבו עם בעל הכרם בשעת נתינת מעות כמו שכתבתי והקונה עגלים קטנים אפילו שילכו עם שוורים עד שיגדילו מותר וכן פר"ח דתורי דנפיש פסדייהו ויש מי שפירש אפילו לא באו לעולם והר"מ במז"ל כתב כר"ח מציעא אותן שומרי הבקע' ונותנין להם פירו' וכשממתינין עד שעת הגורן נותנין להם מעט יותר צריכין שיסייעו בגרנות כדי שלא תשלם השכירות עד לסוף ולא מיחזי כרבית מציעא מותר לתת מעות בשביל יין בתשרי ולבחור הטוב בתשרי בטבת כי מעיקרא כי קא יהיב אחמרא טבא קא יהיב וזה הטעם שהוא בוחר זהו שקנה מתחלה פירשו התוספות שלא מכר לו חבית ידועה שאם מכר לו חבית ידועה פשיטא שמותר מאחר שיוקר' וזולא ברשות לוקח כמו שכתבתי למעלה מציעא מי שנתן מעות בשביל שום פירות ובשעת פרעון הפירות מודדין לו יפה יותר מעט מותר ופרש"י מאחר שלא קצץ עמהם ולא פסק ומוזלי גבי מדעתם נותנין לו מאחר שאין אומרין לו בשכר מעותיך שהיו בטלין אצלו מציעא.
<h2>דף עד:</h2>
מלוה אדם אריסיו חטים בחטים לזרע אבל לא לאכול אף על פי שהן שוין יותר בשפרעו או שלוקחו לו כמו שהיה שוה מתחלה אם היו שוים יותר ומקום שנותן האריס הזרע אין חלוק בין ירד ללא ירד כי כל זמן שלא נתן הזרע יכול לחלקו ובמקו' שנות' בעל הבית הזרע אם ירד כבר אסור שאין יכול לקח' יותר מהזרע דמחזי כרבית אם לוקחו בשעת היוקר ואם לא ירד יכול לסלקו ומותר כי עתה הוא כיורד ונעשה כיורד לפחות ממה שהתנה מתחלה ולא מחזי כרבית מציעא אומר אדם לחבירו הלויני כור חטים ולא יקוץ דמים הוזלו נוטל חטים הוקרו נוטל דמיהן מאחר שלא קצץ שאם קצץ נותן לו דמים פירוש נוטל דמיהן כמו ששוין מתחלה דאם קצץ דמים הוה ליה הלואה ונותן לו דמים שקצץ בין הוקרו בין הוזלו מציעא מותר ללות סאה בסאה אפילו לא יצא השער עד שאמצא מפתח או עד שיבא בני פירוש בלא קציצת זמן והוא שיש לו סאה ולוה עליה כמה סאי' וכן מיין ומשמן דאי יצא השער מותר אפילו אין לו וכן לוה אשה מחברתה ככר ואפילו לא תעשנו דמים ולוה סתם ופורעת סתם ואותה שכתבתי דככר מותר דאפילו לא יצא השער ואפילו אין לה וכן פי' רב האיי כתב הראב"ד כי הוא דבר מועט ורב אלפס נר' דלא התירה אלא אם כן יצא השער או יש לה כמו סאה בסאה ועוד פשוט [לעיל מ"ו ע"א] שאומר לשולחני תן לפועלי בדינר מעות ואני אעלה לך יפה דינר וטריסית ממעות שיש לי בבית מותר אם יש לו דהוה לי' כהלויני עד שיבא בני ואני אעלה לך סאה וקב אפי' יש לו בכאן בדינר מותר וטריסית דהוי כמקח וממכר ועוד פשוט דלוה מעות ונתייקרו אם יש לו מותר כמו הלויני עד שיבא בני מציעא.
